נימוקים להכרעת דין בתיק ת"פ 34368-06-11

2.      נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות אלימות כלפי בת זוגו - המתלוננת, של  תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש, תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, ניסיון תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות ואיומים. כתב האישום מתאר, ברצף, חמישה אירועים שהתרחשו, לגרסת המתלוננת, במשך 5 השנים במהלכן קיימו הנאשם והמתלוננת לדבריה קשר זוגי; שני אירועים שהמתלוננת מתארת התרחשו בביתה באשקלון ושלושה מהם, בקיבוץ נגבה.

3.      בתשובתו לאישום-החלק הכללי, טען הנאשם כי נהג להפגש עם  המתלוננת גב'  ר. גיאת במסגרת קשרי ידידות שהתפתחו לקשרים רומנטיים למשך מספר ימים אחת לחדשיים ואין לראות בהם יחסי בני זוג. למענה מפורט ביחס לעובדות הארועים, נתיחס בנפרד.

כבר עתה אציין כי ניתן לראות בקשר הזוגי בין המתלוננת לבין הנאשם כעונה להגדרת "בן- זוג" שבהוראת סעיף 382 לחוק העונשין  התשל"ז - 1977.  בעדותו ציין הנאשם כי הכיר את המתלוננת "בצ'אט של בזק בשנת 2004", כי הנו גרוש ואב לילדה וכי נהג להפגש עם המתלוננת אחת לחמישה, שישה שבועות בעיקר בסופי שבוע, היה מגיע אליה וישן אצלה (עמ' 38 רישא לפר'). הנאשם העיד כי תמך במתלוננת נפשית וכלכלית למעשה ניהל עמה רומן, במקביל למערכת יחסים שניהל עם בת זוגו לחיים, והחליט לסיים את הקשר עם המתלוננת בין היתר, כשגילה לדבריו שלמתלוננת יש בעיות נפשיות; לדבריו,מרגע שהפסיק את הקשר היא איימה עליו שאם ינטוש אותה תאמר שהותקפה על ידו  (עמ' 38 ש' 28-32, עמ'39 ש' 1-4, 40, ש' 8-13).

טענות ב"כ הצדדים בקליפת האגוז

4.      ב"כ המאשימה ביקש לסמוך על חומר הראיות ואף שעסקינן בעדותה היחידה של המתלוננת, עתר להרשיע הנאשם על סמך עדות זו את הנאשם, בכל העבירות אשר יוחסו לו, שכן אלו הוכחו, לשיטת המאשימה, במידה הנדרשת ומעל לכל ספק סביר. לטענת ב"כ הנאשם מדובר במתלוננת אמינה, שסיפרה את אשר חוותה באופן עקבי ומדויק, מבלי להעצים את האירועים ואין סיבה לסבור שתבדה את הדברים.

בהתייחס להעדר ראיות חיצוניות נוספות, בתוספת לעדותה היחידה של המתלוננת ולעיתוי הגשת התלונות, טען ב"כ המאשימה כי ענייננו ב"תסמונת האישה המוכה" בגינה הפכה המתלוננת שחוותה אירועי אלימות קשים לאורך זמן, למדוכאת,  כך שלא נותרו בה כוחות ומוטיבציה ליזום פנייה לגורמים מסייעים.

עוד טען ב"כ המאשימה כי  אל מול גרסת המתלוננת, גרסת הנאשם לאירועים הינה גרסה מיתממת מתחמקת המצביעה על חוסר מהימנותו.

5.      לטענת הסנגור, המאשימה לא הצליחה להרים את הנטל הכבד הרובץ על שכמה ולהוכיח מעבר לכל ספק סביר את העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום ואין די בראיות שהובאו - עדותה היחידה של המתלוננת כדי להרשיעו.

נטען כי מדובר באישה אלימה ובוטה שהתנהגותה זו באה לידי ביטוי אף במהלך הדיונים עצמם, שלמעשה  לא נתנה הסבר אחד מניח את הדעת לגבי השאלה המרכזית לפיה, באם אכן הוכתה על ידי הנאשם מדוע לא התלוננה עוד קודם לכן, בזמן אמת ובחרה להתלונן דווקא בסמוך לאחר שהנאשם ביקש לסיים את הקשר הרומנטי ביניהם וכן הפסיק לתמוך בה כלכלית. עוד הטעים הסנגור, בין היתר, כי אף אם הגרסה המפלילה שמסרה המתלוננת היא אפשרית, אין בכך די וכאמור נדרש להוכיח כל אישום ואישום מעבר לכל ספק סביר.

כן נטען  להגנה מן הצדק בכך שהמתלוננת הפרה באופן בוטה צווי הרחקה, תוך נקיטת אלימות מילולית כנגד המתלונן, אולם המאשימה, תוך אכיפה בררנית, זנחה את תלונותיו של הנאשם כנגד המתלוננת כמפורט בעשרות פלטי מחשב משטרתיים נ/6 שהוגשו- ומבלי כל הצדקה ותוך אכיפת החוק באופן בררני העדיפה תלונות המתלוננת ללא הצדקה.

6.      מטעם המאשימה העידה המתלוננת ואילו מטעם ההגנה העידו הנאשם, השוטר יוסף אבינועם לעניין מזכר שערך, השוטר יצחק שוורץ ממשטרת אשקלון שגבה  את הודעות המתלוננת ועד נוסף, טכני - מר בניטה דוד שסייע לנאשם לצרוב לתקליטור הודעות קוליות שהשאירה המתלוננות בתא הקולי של הנאשם.

7.      תחילה אתייחס לגרסאות העובדתיות על פי סדר הבאת הארועים בכתב האישום, קרי- תחילה למאוחרים שבהם ובהמשך למסקנות המתבקשות מהן.

סע'  1, 2, לעובדות האישום:

8.      על פי כתב האישום האירוע התרחש בתאריך 20/11/10, בבית ברחוב ברקת באשקלון, נטען כי הנאשם תקף את המתלוננת בכך שחנק אותה באמצעות ידו בגרונה והצמיד אותה לקיר.

9.      במענה לאישום הנאשם אישר כי ביקר בביתה של המתלוננת במועד האמור מאחר וזו הזמינה אותו מדי שנה לחגוג את יום הולדתה ובמעמד זה אף רכש לה מספר מתנות אך הכחיש כי תקף את המתלוננת במועד זה.

המתלוננת העידה כך:

"...ביום שבת הוא אמר שהוא הולך ולא חוזר אבל אני לא נוטש ספינה טובעת, אני אמשיך לתת לך חשמל ומים ואם תזדקקי לעוד משהו אבל לבוא לפה אני לא אבוא, הקול בצעקות וקללות, בעלת הדירה שמעה הקול, הגיפה תריסים וחלונות ואז אני אומרת לו היא שומעת הקול, עוד יותר הרים את הקול, קילל גם אותה ולקח את הדלי של המטבח, זרק עלי, ברחתי לסלון, אמרתי לו אחותי צריכה להגיע, למה אתה לא נפרד יפה? למה להרביץ לי וחוזר חלילה אתה תחזור עוד שבועיים. ברחתי לסלון, הוא התחיל לבכות, בכה על המצב הכלכלי שלו, את לא יודעת איך אני חי, אמרתי לו ממה שאתה מספר לי אני יודעת, מבחינה כלכלית יש לי בבנק 18,500 ש"ח ויש לי איחוד תיקים ואני רוצה לגמור את החובות האלה."